בשבועות האחרונים, הודעת הפד בארה"ב על הורדת הריבית ב-0.5% גרמה לרעידת אדמה בשווקים הפיננסיים. צעד זה נועד להתמודד עם האינפלציה המתגברת ועם החששות מהאטה כלכלית משמעותית. השאלה שצפה כעת היא: מתי בנק ישראל ינקוט במהלך דומה?
למה הורידו את הריבית בארה"ב?
ההורדה בארה"ב היא חלק מאסטרטגיית מדיניות מוניטרית שמטרתה לעודד פעילות כלכלית בשעה שהאינפלציה מאטה אך עדיין מרגישה בשווקים. הפחתת הריבית נועדה להקל על האשראי, לעודד השקעות ולהפחית את הנטל על עסקים ואנשים פרטיים במטרה להחזיר את הצמיחה הכלכלית למסלול. הכלכלה האמריקאית ספגה לאחרונה לחצים כלכליים שונים, בין היתר בגלל חוסר יציבות גלובלית, עליית מחירים, וסיכון למשברים בשוק הנדל"ן. הורדת הריבית מהווה ניסיון למנוע הידרדרות נוספת במערכת הפיננסית.
מה מצב הריבית בישראל?
בישראל, בנק ישראל פועל כבר תקופה ארוכה בשמרנות יחסית בכל הנוגע לריבית. עם זאת, נרשמים סימנים מעוררי דאגה בשוק הישראלי, כמו עלייה ברמת האינפלציה ובמחירי הנדל"ן, מה שמעלה את השאלה האם בנק ישראל עשוי לנקוט צעד דומה לזה של הפד.
הסיבות לכך שעדיין לא הורידו את הריבית בישראל:
לחצים אינפלציוניים: ישראל מתמודדת עם עליית מחירים, בייחוד בשוק המזון והדיור. הורדת ריבית עלולה להוסיף שמן למדורה ולהחריף את האינפלציה.
תנודות בשוק המט"ח: הורדת ריבית עלולה לגרום להיחלשות השקל מול המטבעות המובילים, דבר שייקר את היבוא ויפגע בשוק המקומי. כבר עכשיו נרשמות תנודות משמעותיות במט"ח שמעלות חשש ליציבות הכלכלית.
המדיניות הגלובלית: אמנם בארה"ב נרשמה ירידה בריבית, אך מדינות אחרות שומרות על גישה מאוזנת יותר. האיחוד האירופי ובנקים מרכזיים נוספים שומרים על יציבות הריבית, כדי להימנע מגל נוסף של משברים כלכליים.
מתי נראה שינוי?
שוק ההון בישראל ובנק ישראל נמצאים תחת מעקב מתמיד אחר התפתחויות בינלאומיות. ייתכן שנראה הורדת ריבית בישראל רק כאשר:
- תחול האטה חדה בצמיחה.
- היציבות במט"ח תאפשר גמישות רבה יותר.
- יופיעו סימנים ברורים לכך שהאינפלציה מתמתנת.
לסיכום
בעוד שבארה"ב כבר חתכו את הריבית כדי לעודד פעילות כלכלית ולמנוע שוק נגרר, בישראל ישנן דילמות נוספות המונעות כרגע צעד דומה. הורדת הריבית יכולה להיות מהלך נכון, אך היא חייבת להתבצע בזהירות לאור ההשלכות האפשריות בשוק המקומי.
מתי זה יקרה? ייתכן שזה תלוי בהתפתחויות הגלובליות הקרובות וביכולת של בנק ישראל לאזן בין הלחצים המקומיים והבינלאומיים.
