הממשל האיראני החדש, בהנהגת הנשיא בפועל מוחמד מוחבר, הציג טיוטת הסכם אסטרטגי עם סוריה במטרה לגבות חובות שהצטברו במהלך 14 שנות הסכסוך במדינה. ההסכם, שנחשף ביולי והוגש לאישור מועצת השורא, נועד לבסס את ההשפעה הכלכלית של איראן בסוריה, תוך חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי בין המדינות.
המסמך החדש, שאושר בידי מועצת השרים האיראנית ביוני, כולל סעיפים המעדכנים את ההסכם הכלכלי מ-2015, עם התחייבות לפרויקטים כלכליים שיימשכו כ-20 שנה. בין הפרויקטים המרכזיים: הקמת נמלי ים ליצוא פוספטים, בניית מפעלי מלט משמעותיים, פיתוח צינורות נפט וגז, וכן הקמת 30,000 יחידות דיור באזורים שנפגעו מהלחימה, כמו דמשק, חלב וחומס.
מאז 2013, איראן העניקה לאסד יותר מ-50 מיליארד דולר במסגרת הסכמים פיננסיים, מסגרות אשראי והשקעות בפרויקטים אזרחיים. עם זאת, דליפת מסמכים מקבוצת האופוזיציה האיראנית Mujahedin-e Khalq חשפה כי ההחזרים עד כה היו מינימליים, והחובות רק הלכו ותפחו בשל ריביות על דחיית תשלומים.
ההסכם החדש, לצד הדרישות האיראניות להחזרי חובות, מציב את משטר אסד בפני לחצים כלכליים כבדים. במקביל, הנורמליזציה המסתמנת בין טורקיה לסוריה מחדדת את האתגר האסטרטגי של איראן לשמור על השפעתה בסוריה. חשיפת ההסכם מעידה על הדחיפות של טהראן להבטיח את האינטרסים הכלכליים שלה באזור, אך גם מעלה ספקות לגבי יכולת משטר אסד לעמוד בהתחייבויותיו ולשמר את היחסים הכלכליים בין המדינות לאורך זמן.
הדינמיקה הגיאופוליטית המשתנה במזרח התיכון עשויה להשפיע על מימוש ההסכם, כששתי המדינות נאבקות להתמודד עם משברים כלכליים וניסיונות לשמר יציבות פנימית.
