שנה ל-7 באוקטובר: יום הזיכרון למתקפת חמאס – כאב וזיכרון שמסרבים להתעמעם
בדיוק שנה חלפה מאז אותו בוקר קשה ובלתי נשכח, ה-7 באוקטובר 2023, שבו חמאס פתח במתקפת פתע על ישראל, והמדינה התעוררה לאירוע שהותיר פצע עמוק ובלתי נתפס. שנה אחרי, כאב הזיכרון נותר טרי והכאב מורגש בכל פינה. טקסי זיכרון נערכו ברחבי הארץ, כשברקע שיגורים מרצועת עזה ומסע הזיכרון מנכיח את האובדן.
היום בשעה 6:29 בבוקר, הושמע השיר האחרון שנוגן במסיבת הנובה ברעים, בדיוק כפי שהיה שנה קודם לכן, כשמסיבת השמחה הפכה לזירת אימה. במקום, נערך טקס זיכרון במעמד בני משפחות ההרוגים, חברים ותושבי האזור, שעמדו יחד מול השקט המצמרר והזיכרון הקשה.
זמן קצר לאחר מכן, נשמעו אזעקות בעוטף עזה, בעקבות זיהוי ארבעה שיגורים מדרום הרצועה. שלושה מהם יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, ואחד מהם התפוצץ בשטח פתוח. האזעקות בסופה ובחולית רק מחזקות את התחושה שהשקט כאן תמיד זמני.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הגיע לטקס הזיכרון ברעים, והחל מסע בן שלושה ימים לפקוד יישובים נוספים בעוטף עזה. דבריו של הנשיא, בהם שיבח את תושבי האזור על עמידתם האיתנה אל מול האיומים הבלתי פוסקים, היו מלאים בכאב ואמונה בנחישות העם.
טקסי זיכרון נערכו בכל רחבי הארץ, כל אחד מהם נושא את צלקותיו האישיות של האירוע. בכביש החוף, במחלף ינאי, ברחוב עזה בירושלים ובכפר עזה – מקומות אשר כל אחד מהם נושא סיפור של אובדן ושכול, המשלב בין המרחב הציבורי לחיים הפרטיים שנגדעו.
בכנסת נערך טקס הורדת הדגלים לחצי התורן, במעמד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שספד לנפגעי אותו יום קשה.
הזיכרון הקולקטיבי של ה-7 באוקטובר חקוק עמוק בלב העם. שנה לאחר מכן, האובדן עודנו כואב, הזיכרון עודנו בוער, אך תחושת הנחישות והחוסן הלאומי חזקים מאי פעם.
