תמונת מצב ביטחונית בין ישראל-מצרים: האתגרים, התיאום והשפעות – מבט מעמיק!
מאת מוניר דאהר
במרכז המזרח התיכון, שבו מדינות נאבקות באיומים פנימיים וחיצוניים, המצב הביטחוני בגבול ישראל-מצרים נותר נושא בעל חשיבות אסטרטגית רבה. הגבול הארוך, שמחבר בין ישראל למצרים דרך חצי האי סיני, לא רק מהווה חיץ גיאוגרפי, אלא גם עוסק בהיבטים ביטחוניים וצבאיים משמעותיים. היציבות באזור זה משפיעה על כלל המזרח התיכון, והמעורבות של מצרים בו מהווה נקודת מפתח למניעת התדרדרות של המצב לאי יציבות שיכולה להשליך על מדינות רבות באזור.
הסכם השלום בין ישראל למצרים: מהווה עוגן ביטחוני עם תמורות לאורך השנים-
הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנחתם ב-1979, היה לא רק צעד דיפלומטי היסטורי אלא גם ייסד את היציבות האסטרטגית בגבול הדרומי של ישראל. תחת ההסכם, נקבעו מגבלות על מספר הכוחות המצריים בסיני, אולם לאורך השנים, בשל איומים ביטחוניים משתנים, אפשרה ישראל למצרים להגדיל את נוכחותה הצבאית בסיני, במיוחד לאור האיום של דאעש-סיני וארגוני טרור נוספים. ישראל והצבא המצרי מצאו את עצמם משדרגים את שיתוף הפעולה ביניהם, במיוחד כאשר המאבק בהברחות נשק ומניעת חדירת טרורסטים הפך לנושא של סדר יום ביטחוני ראשי.
תפקידה של מצרים במו"מ אחרי ה-7 באוקטובר:
חשיבות אסטרטגית במאבק בטרור-
לאחר מתקפת הטרור האכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מצרים מצאה את עצמה בתפקיד קריטי במאמצי תיווך, לא רק בין ישראל לחמאס, אלא גם במערכת הביטחונית האזורית כולה. חמאס, ארגון טרור קיצוני, ששואב את תמיכתו מהמשטר האיראני, ביצע מתקפה ברברית ומסיבית שזעזעה את ישראל ואת המזרח התיכון. פלישת חמאס, הותירה את ישראל המומה, עוררה גם דאגה גדולה במצרים, שבחנה את ההשלכות הפוטנציאליות של אי יציבות בגבול עזה על ביטחונה הלאומי.
מצרים, כמדינה ששואפת לשמור על יציבות אזורית, לקחה על עצמה את התפקיד של מתווך מרכזי במאמצי הפסקת האש, בהסדרת המגעים עם חמאס, ובקידום פתרונות שיכולים למנוע הסלמה נוספת. מצרים לא רק שמדברת עם חמאס, אלא אף מנהלת דיאלוגים ישירים עם איראן וגורמים נוספים כדי לשמור על יציבות האזור. הארגון הקיצוני, חמאס, הוא למעשה שלוחה של איראן, שפועלת לאור אינטרסים גיאופוליטיים איראנים.
הברחות נשק והשלכות ביטחוניות: איום מתמשך!
הגבול המצרי-ישראלי מהווה גם נתיב להברחות נשק, שמגיעים לא רק לשטחים פלסטיניים, אלא גם אל ארגוני טרור נוספים המהווים איום ישיר על ביטחון ישראל. בשנים האחרונות, הושם דגש על סיכול פעולות ההברחה, שבוצעו באמצעות מגוון טכנולוגיות, כולל רחפנים. נשק שמוברח דרך הגבול נשאב לארגוני טרור פעילים בגדה המערבית ובצפון השומרון, כמו גם לחמאס בעזה.
ההשלכות הביטחוניות של תופעה זו הן חמורות במיוחד. חמאס וארגוני טרור נוספים יכולים להשתמש בנשק זה כדי לשדרג את יכולת ההתנגדות שלהם ולעודד פעולות טרור רחבות היקף. ההשפעה הישירה של הברחות נשק מסוכנת לא רק למערכת הביטחון הישראלית אלא גם לעתידה של מדינה כמו מצרים, שתומכת בהסדרים עם ישראל ומחויבת לשימור היציבות הביטחונית באזור.
הצבא המצרי וחשיבותו הכלכלית: צבא חזק בתמיכה כלכלית-
לצבא המצרי תפקיד מכריע במאמצים הביטחוניים של מצרים, אך הוא מהווה גם שחקן כלכלי מרכזי במדינה. מצרים, שמתמודדת עם אתגרים כלכליים פנימיים, פועלת לחזק את היציבות הביטחונית תוך שילוב עם תוכניות פיתוח כלכליות. הצבא המצרי משמש לא רק ככוח צבאי אלא גם כגורם מפתח בפיתוח תשתיות ושיפור השירותים הציבוריים, מה שמחייב ניהול משאבים בצורה מתואמת.
לאורך השנים, מצרים הפנימה את הצורך לשדרג את צבאה בתגובה לאיומים חיצוניים וטרור פנימי.
ההשלכות על ישראל: תיאום ושיתוף פעולה קריטי-
המדיניות הביטחונית של מצרים, במיוחד בגבול המצרי-ישראלי, משפיעה ישירות על ביטחונה של ישראל. שיתוף פעולה הדוק בין צה"ל לצבא מצרים מסייע לא רק בהגבלת הברחות נשק אלא גם במניעת חדירה של טרוריסטים ומחבלים. מצרים, בזכות יציבותה הצבאית והדיפלומטית, נותרת שותפה חיונית בשימור הביטחון ההדדי והאזור כולו. כל שינוי במדיניות הביטחונית המצרית, במיוחד בגבול, יכול להוביל להחרפת האיומים ולהציב את ישראל בפני אתגרים חדשים.
סיכום ומסקנות:
המצב הביטחוני בגבול ישראל-מצרים הוא מורכב ומצריך ניתוח מעמיק ושיתוף פעולה מתמשך בין המדינות. חמאס, כארגון טרור קיצוני ושלוחה של איראן, מהווה אתגר מתמשך שדורש תיאום ביטחוני אינטנסיבי בין ישראל למצרים. מצרים, בתפקידה כמתווכת בינלאומית וכשחקן מפתח בזירה האזורית, מספקת יציבות לא רק לגבול הדרומי של ישראל אלא גם לאזור כולו. שיתוף פעולה הדוק בשימור הביטחון והסכמים דיפלומטיים יעזרו לשמור על יציבות בגבול ולהתמודד עם האתגרים הביטחוניים שבפניהם עומדים הצדדים.
