בשבועות האחרונים, ברצועת עזה החלה לגדול מחאה משמעותית נגד שלטון חמאס. אלפים יצאו לרחובות, בעיקר בערים כמו בית לאהיה, שג'אעיה ודיר אלבלאח, והביעו תסכול גובר מהמצב ההומניטרי הקשה. המפגינים קוראים לסיום שלטון חמאס, ומניפים שלטים עם הסיסמאות "חמאס החוצה!" ודרישה לשינוי מהותי.
מה גרם למחאה?
המצב ברצועה, לאחר תקופה ארוכה של סבל כתוצאה מהלחימה, הקשיים הכלכליים וההרס שהביאה המלחמה, יצר אווירה של תסכול עמוק בקרב הציבור. רבים מאשימים את חמאס בהחמרת המצב ובאובדן היכולת להילחם עבור ההגנה על אזרחי עזה.
תגובת חמאס:
חמאס, מצדו, לא עמד מנגד ותקף את המפגינים, האשים אותם בתיאום עם ישראל וכינה את המחאות כפעולות נגד החזון הפלסטיני. עם זאת, הארגון נמנע משימוש בכוח לדיכוי ההפגנות, אולי מחשש להסלמה פנימית.
המשמעויות לעתיד:
1. ערעור שלטון חמאס – אם המחאות יימשכו ויתפשטו, זה עלול לערער את יציבות שלטון חמאס ולעורר לחצים פנימיים לשינוי במדיניות.
2. התחזקות הפת"ח – הרשות הפלסטינית, שהייתה תמיד יריבתו של חמאס, צפויה לנצל את המצב כדי לשוב ולהגביר את השפעתה ברצועת עזה, דבר שעלול להוביל לפיצול נוסף בין הפלגים הפלסטינים.
3. הסלמה פנימית – תגובה אלימה מצד חמאס לדיכוי המחאות עלולה להוביל להסלמה פנימית, עם קרב פתאומי בין תומכי חמאס לאלו המתנגדים לו.
יש לזכור שברצועה יש ההשפעה של החמולה על הפרט.
האם המחאה תתפוס תאוצה?
העתיד של המחאות ברצועת עזה לא ברור, אך המפגינים אינם מתכוונים להפסיק בקרוב. אם יימשך המצב ההומניטרי הקשה, יש סיכוי שהמחאות אלו יהפכו לתנועה רחבה ומשמעותית שיכולה לאתגר את שלטון חמאס ולפגוע בלגיטימציה שלו.
